שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקכח

שַיָיך לתורה "סכנה גדולה להיות מפורסם" (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' סימן יח): מקודם סִפְּרוּ לִפְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל מַעֲשֶֹה שֶׁהָיָה בְּאַלְט קָאסְטַאנְטִין (הַיְינוּ בְּקָאנְסְטַנְטִין יָשָׁן) שֶׁהָיוּ שָׁם חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים כַּמָּה מְפוּרְסָמִים, וְנָתַן בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד לִמְפוּרְסָם אֶחָד עוֹף הַנִּקְרָא גְּנַר, וְחָרָה לַמְּפוּרְסָם הַשֵּׁנִי עַד שֶׁהִתְחִיל לִנְקוֹם מֵהַשֵּׁנִי, וְנַעֲשָֹה עַל יְדֵי זֶה גַּנָב, וְנוֹאֵף, וְרוֹצֵחַ, וְאָמַר לָהֶם רַבֵּנוּ זַ"ל וֶוערְטְל (=דְּבַר צַחוּת), כִּי הֲלֹא גְּנַר רָאשֵׁי-תֵיבוֹת גַּנָב, נוֹאֵף, רוֹצֵחַ. וְאָמַר אַחַר כַּךְ הַתּוֹרָה "סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפוּרְסָם". (שם).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.