שיח שרפי קודש חלק א – סימן תקכה

אָמַר פַּעַם לְאֶחָד, שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר אֶת אַלִּינְקֶע זַייט, שֶׁאִם אֵין לוֹ אֶלָּא כַּר אֶחָד יַנִּיחַ אוֹתוֹ תַּחַת צַד הַגַּב וְלֹא תַּחַת הָרֹאשׁ, כִּי לְהָרֹאשׁ אֵינוֹ מַזִּיק כָּל-כָּךְ, אִם אֵין לוֹ כַּר תַּחְתָּיו, וְאָמַר גַּם שֶׁצְּרִיכִין לִשְׁמֹר הַשֵּׁנָה, "מְ'דַארְף הִיטְין דֶּעם שֶׁלָאף". (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.