שיח שרפי קודש חלק א – סימן שפח

דִּבְּרוּ לְפָנָיו פַּעַם אַחַת מֵעִנְיַן הַפִּרְצָה, שֶׁנִּפְרְצָה בִּמְדִינַת אַשְׁכְּנַז, לְגַלֵּחַ אֶת הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת, וְעָמַד אָז לְפָנָיו הָרַב מֵאִיר מִטֶעפְּלִיק, שֶׁהָיָה אִישׁ יָרֵא וְחָרֵד לִדְבַר הַשֵּׁם, וְהִתְחִיל לִתְמֹהַּ מְאֹד עַל זֶה. עָנָה וְאָמַר: "אֵיךְ עוֹבְרִים בְּכָל יוֹם עַל חֲמִשָּׁה לָאוִין"? וְהֵשִׁיב לוֹ מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: "הֲלוֹא אֵיךְ עוֹבְרִים בְּכָל יוֹם זְמַן קְרִיאַת-שְׁמַע"?. (שָׁם אוֹת י"ז).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.