אַחַת מִתַּקָּנוֹתָיו שֶׁהִנְהִיג הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב בִּהְיוֹתוֹ בְּעִיר אוּמַן הָיָה שֶׁבִּפְטִירַת אָדָם לֹא הָיוּ בָּנָיו מְלַוִּים וְהוֹלְכִים אַחַר מִטָּתוֹ אֶלָּא הָיוּ מַקְדִּימִים וְהוֹלְכִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת וּמַמְתִּינִים לוֹ שָׁם, וְאַחַר טָהֳרָתוֹ כְּשֶׁהֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַקְּבָרוֹת הָיוּ בָּנָיו עוֹמְדִים בְּצַד בֵּית הַקְּבָרוֹת וְאוֹמְרִים שָׁם קַדִּישׁ אַחֲרָיו. וְנֹהַג זֶה נָהֲגוּ שָׁם כָּל הַיָּמִים.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקלב
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.