שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תקכח

שָׁאַל פַּעַם הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב אֶת תַּלְמִידָיו מַה מְסַפְּרִים אַחֲרָיו הַבְּרִיּוֹת, אָמְרוּ לוֹ שֶׁיֵּדַע שֶׁשִּׁמְעוֹ הוֹלֵךְ בְּכָל הַמְּדִינוֹת עַל מַעֲשָׂיו וְנִפְלְאוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת, עָנָה וְאָמַר: אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא עָשָׂה וְהִצְלִיחַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ כִּי בְּשִׁבְחוֹ נֶאֱמַר (בזמירות מוצאי שבת) "אִישׁ סָחוּ אַחֲרָיו ה' הוּא הָאֱלֹקִים", וְהַיְנוּ שֶׁחָזְרוּ הַבְּרִיּוֹת לְמוּטָב וְצָעֲקוּ מֵחֲמָתוֹ בִּרְאוֹתָם גְּדֻלָּתוֹ "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", "וּמִמֶּנִּי" הִפְטִיר כְּמִתְאוֹנֵן "מְסַפְּרִים מַעֲשֶׂה". כִּי הָעִקַּר מַעֲלַת סִפּוּרִים מֵהַצַּדִּיק הוּא מִצִּדְקוּתוֹ וְלֹא מִמּוֹפְתָיו גְּרֵידָא.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.