שיח שרפי קודש חלק ו – סימן תפח

בְּאוּמַן נָהֲגוּ שֶׁמִּסִּיּוּם קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁהִכְרִיז הַחַזָּן "ה' אֱלֹקֵיכֶם אֱמֶת" לֹא הֵרִים קוֹלוֹ עוֹד עַד הַגִּיעָם כֻּלָּם לְתֵבַת "ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד - צוּר יִשְׂרָאֵל", וְלֹא כְּמִנְהָגֵנוּ הַיּוֹם. וְכָל זֶה כְּדֵי לָתֵת לַצִּבּוּר לִשְׁפֹּךְ תְּפִלָּתָם בְּכָל לֵב וּבְלִי לְהַפְסִיקָם בְּאֶמְצַע הִתְעוֹרְרוּתָם וּמִשּׁוּם כֵּן גַּם לֹא הֶאֱרִיכוּ הַחַזָּנִים בַּנֻּסְחָאוֹת לְהַפְסִיק הַרְבֵּה אֶת הַקָּהָל מֵרֶצֶף תְּפִלָּתָם הַמִּתְלַהֶבֶת.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.