שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שפז

בְּעִנְיַן הַתְּפִלָּה בְּהִתְקַשְּׁרוּת לַצַּדִּיק (המבואר בתורה ב ובתורה ט ובשיחות הר"ן ועוד) הָיָה מְבָאֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁעִנְיַן הַהִתְקַשְּׁרוּת הוּא שֶׁאָנוּ מְקַשְּׁרִים תְּפִלָּתֵנוּ לַצַּדִּיק שֶׁיַּעֲלֶה הוּא תְּפִלָּתֵנוּ וִיבַקֵּשׁ עָלֵינוּ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, וְהִתְקַשְּׁרוּתֵנוּ אֵלָיו הוּא כְּמוֹ שֶׁבִּקְּשׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמְרוּ לְמֹשֶׁה "הִתְפַּלֵּל אֶל ה' וְיָסֵר מֵעָלֵינוּ אֶת הַנָּחָשׁ". (במדבר כא), כִּי הַצַּדִּיק בִּזְכוּת קְדֻשָּׁתוֹ הַגְּדוֹלָה הֲרֵי הוּא כְּבֶן בַּיִת לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ. וְיָכוֹל לְהַמְלִיץ עֲבוּר כְּלַל יִשְׂרָאֵל בִּפְרָט עֲבוּר הַמִּתְאַבְּקִים בַּעֲפָרוֹ וְהַמְקֻשָּׁרִים אֵלָיו. וְאָנוּ מְבַקְּשִׁים מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל וְיַמְלִיץ טוֹב בְּעַד יְשׁוּעָתֵנוּ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.