שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שפג

הָיָה אוֹמֵר שֶׁלֹּא כָּאֲבֵדָה הַגַּשְׁמִית הִיא הָאֲבֵדָה הָרוּחָנִית שֶׁבְּעוֹד גְּמַר הַחִפּוּשׂ אַחַר אֲבֵדָה גַּשְׁמִית הִיא בִּמְצִיאַת הָאֲבֵדָה, וּכְשֶׁיִּמְצְאָהּ יָכוֹל וְיִמְצָאֶנָּה רַק מְעַט מִמֶּנָּה, הֲרֵי שֶׁבָּרוּחָנִיּוּת מְצִיאַת הָאֲבֵדָה הִיא בְּלֹא סוֹף וְהַחִפּוּשׂ וְהַמְּצִיאָה הֵם תְּמִידִיִּים, וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תהלים קה) 'בַּקְּשׁוּ פָּנָיו תָּמִיד'. כִּי בַּקָּשַׁת חִפּוּשׂ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה הֵם תָּמִיד בְּלֹא הֶפְסֵק, וְתָמִיד מוֹצְאִים וְתָמִיד נִשְׁאָר שׁוּב עֲבוֹדַת הַחִפּוּשׂ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.