אָמַר פַּעַם רַבִּי שְׁמוּאֵל שַׁפִּירָא זַ"ל: אַף שֶׁעִקַּר עֲבוֹדַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הוּא לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבֵּינוּ זַ"ל (בשיחה"ר, סעיף ש"א) אַף עַל פִּי כֵן עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה זוֹ הֲרֵי תָּלוּי וְעוֹמֵד בְּשֵׁנָה שֶׁהוֹלֵךְ לִישֹׁן לְפָנֶיהָ, וְהַמַּרְגִּיל עַצְמוֹ לִהְיוֹת נֵעוֹר בְּשָׁעוֹת קְדוֹשׁוֹת אֵלּוּ לְלֹא שֵׁנָה קֹדֶם יֵשׁ בָּזֶה מִבְּחִינַת "הֲרִיסָה" שֶׁעָלֶיהָ צֻוֵּנוּ לִבְלִי לַהֲרֹס לַעֲלוֹת אֶל ה'. בִּבְחִינַת 'פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה''. (שמות יט).
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שע
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.