שִׁדּוּד הַטֶּבַע שֶׁל קְפִיצַת הָאָרֶץ וְגַם הַפָּלַת שִֹכְחָה מֵעִנְיַן שֵׁם הָעִיר עַל הָרַב רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק תֵּכֶף וּמִיָּד אַחַר שֶׁיָּצָא מִשָּׁם, שָׁמַעְתִּי זֹאת מִפִּי רַבִּי שְׁמוּאֵל יִצְחָק בְּעַצְמוֹ (וְעַיֵּן בַּאֲרִיכוּת בְּשִֹיחוֹת וְסִפּוּרִים כְּרַךְ ו, אוֹת ו; ראה לקמן סעיף תע"ג). (שָׁם).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן שיב
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.