אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: עִקַּר הַשֶּׁבַח שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ אָנוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְדַבֵּר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא בָּזֶה שֶׁנַּחֲקֹק הֵיטֵב בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת שֶׁכָּל תּוֹרוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו וְעִנְיָנָיו שַׁיָּכִים הֵם אַף גַּם לְדוֹרֵנוּ אָנוּ, וּלְכָל אֶחָד בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, וְהֵן בַּגַּשְׁמִיּוּת וְהֵן בָּרוּחָנִיּוּת.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שלג
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.