שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שלג

אָמְרוּ אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ: עִקַּר הַשֶּׁבַח שֶׁיֵּשׁ בְּאֶפְשָׁרוּתֵנוּ אָנוּ הַקְּטַנִּים בְּמַעֲלָה לְדַבֵּר בִּגְדֻלָּתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ הוּא בָּזֶה שֶׁנַּחֲקֹק הֵיטֵב בְּדַעְתֵּנוּ לָדַעַת שֶׁכָּל תּוֹרוֹתָיו וּמַעֲשִׂיּוֹתָיו וְשִׂיחוֹתָיו וְעִנְיָנָיו שַׁיָּכִים הֵם אַף גַּם לְדוֹרֵנוּ אָנוּ, וּלְכָל אֶחָד בְּאֵיזֶה מָקוֹם שֶׁהוּא, וְהֵן בַּגַּשְׁמִיּוּת וְהֵן בָּרוּחָנִיּוּת.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.