שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שלא

בְּמַעֲשֶׂה שֶׁאָמַר מוֹהַרְנַ"תְּ לְרנ"ט "גְּרוֹיְסֶע פִּינֶעף מִינוּט" הוּבָא לְעֵיל (חלק ג סִימָן קלז) אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהָיָה בְּכַוָּנַת מוֹהַרְנַ"תְּ לְלַמְּדוֹ עִנְיָן זֶה דַּוְקָא בְּעֵת הַלַּחַץ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה נִמְצָא בּוֹ, וְלֹא אָמַר וְלִמְּדוֹ עִנְיָן זֶה, בִּזְמַן הָרָגִיל, וְכָל זֶה כְּדֵי לְהוֹרוֹת לוֹ אֵיךְ שֶׁיְּכוֹלִים לַחֲטֹף טוֹב הַרְבֵּה אַף מִתּוֹךְ הַדֹּחַק וְהַלַּחַץ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.