עַל הַשִּׂיחָה הַמּוּבֵאת לְעֵיל (חלק ב' סימן ריט) שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זַ"ל מַה יֵּשׁ לוֹ לַמֵּת לִהְיוֹת בְּמָרָה שְׁחוֹרָה כְּשֶׁהוּא מְעֻטָּף בְּזָקֵן וּפֵאוֹת וְכוּ'. אָמַר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁמִּזֶּה נִלְמַד כַּמָּה וְכַמָּה יֵשׁ לוֹ לַיְּהוּדִי הַחַי עֲדַיִן בָּעוֹלָם וּבָרִיא בְּגוּפוֹ לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה שֶׁכְּשֶׁנּוֹסָף עַל הַזָּקָן וְהַפֵּאוֹת שֶׁעָלָיו יָכוֹל עֲדַיִן לְקַיֵּם וְאַף גַּם מְקַיֵּם מִצְוֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כַּמָּה שִׂמְחָה וְחֶדְוָה רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שכז
מקור הטקסט: תורת אמת.