שיח שרפי קודש חלק ו – סימן שכה

אָמְרוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ לְעִנְיָן מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ (לעיל חלק ב סימן קב) בְּעִנְיַן הַג' כִּתּוֹת שֶׁיֵּשׁ בֵּין אֲנָשָׁיו כִּתָּה אַחַת הַבָּאָה לַחֲטֹף שִׁירַיִם וְכִתָּה אַחַת הַבָּאָה לִשְׁמֹעַ מִמֶּנּוּ תּוֹרָה וְכִתָּה אַחַת הָאֲפוּיָה בְּלִבּוֹ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁדִּבֵּר הָעִקָּר בְּשִׁבְחוֹ שֶׁל הַכִּתָּה הַשְּׁלִישִׁית הָאֲפוּיָה בַּלֵּב, אֲבָל לֹא הִרְחִיק וְשָׁלַל אֶת שְׁנֵי הַכִּתּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חָלִילָה, וְעַל כֵּן מֵחוֹבוֹתֵינוּ לְקָרֵב אֶת כָּל מִי שֶׁסָּר לְמִשְׁמַעְתּוֹ בְּאֵיזֶה דַּרְגָּא שֶׁהוּא.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.