דָּרַשׁ פַּעַם רַבִּי יִצְחָק אוֹטְווֹאצְקֶער זַ"ל עַל הַנֶּאֱמַר בְּתוֹרָה קכ"א בְּפֵרוּשׁ הַכָּתוּב 'הִנֵּה בָּאתִי בִּמְגִלַּת סֵפֶר כָּתוּב עָלָי', (עיין שם). וּשְׁאָלוֹ אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ אִם כֵּן כְּפִי הַמְבֹאָר פְּנִים יֹאמַר נָא לִי הֵיכָן מְרֻמָּז בְּפָסוּק זֶה עַצְמוֹ הָעֲבוֹדַת ה' הָרָאוּי לִי, וְעָנָה לוֹ שֶׁעַל כֵּן תֵּבַת בִּ'מְ'גִ'לַּ'ת' רָאשֵׁי תֵּבוֹת מִ'צְוָה גְּ'דוֹלָה לִ'הְיוֹת בְּ'שִׂמְחָה תָּ'מִיד (ליקו"מ ח"ב סימן כד). וְהוּא רֶמֶז הָרָאוּי לְכָל אֶחָד לְחַפֵּשׂ וּלְדַקְדֵּק אַחַר מִצְוָה זוֹ. *
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן רעד
מקור הטקסט: תורת אמת.