שיח שרפי קודש חלק ו – סימן רכט

אָמְרוּ בִּמְלִיצָה עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ רַזַ"ל (ב"ק כ: וב"מ ו.) "מִדְּשָׁתִיק מוֹדֶה לֵיהּ", שֶׁכְּמוֹ כֵן עִקַּר הִשְׁתַּדְּלוּתֵנוּ הוּא לִבְלִי לִשְׁתֹּק וְלִבְלִי לָנוּחַ וְלַחֲרֹשׁ וְלִשְׁתֹּק רַק לִמְחוֹת בִּצְעָקוֹת רָמוֹת בִּתְפִלָּתֵנוּ עַל כָּל עַוְלָה וְעַוְלָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים וְנִכְשָׁלִים חָלִילָה, וּלְהַכְרִיז בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת נֶגֶד הַיֵּצֶר וְהַתַּאֲוֹת. (וראה ליקו"ה הלכות חזקת קרקעות).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.