שיח שרפי קודש חלק ו – סימן קעד

הָיוּ אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁבְּטֶעפְּלִיק נוֹהֲגִים לְהִתְאַסֵּף מִדֵּי יוֹם בְּעֵת שֶׁהָיָה הַמִּסְחָר חַלָּשׁ בַּשּׁוּק בַּחֲנוּתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחוּם קָאהן וְעוֹסְקִים שָׁם יַחַד בְּשִׂיחוֹת חֲבֵרִים וּבְלִמּוּד סִפְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל וְהָיָה זֶה כְּעַמּוּד בַּרְזֶל נֶגֶד רֶשֶׁת הַהַשְׂכָּלָה שֶׁפָּרְשָׂה מְצוּדָתָהּ שָׁם בְּטֶעפְּלִיק. רַבִּי נַחוּם עַצְמוֹ הִתְקָרֵב לְדֶרֶךְ רַבֵּנוּ זַ"ל עַל יְדֵי ראבר"נ זַ"ל.

מקור הטקסט: תורת אמת.