שיח שרפי קודש חלק ו – סימן קעא

הָיוּ בֵּין אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ כָּאֵלּוּ אֲנָשִׁים הַשְּׁקוּעִים אַךְ וְרַק בְּתוֹרָה וּתְפִלָּה וּרְחוֹקִים מִכָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה בְּתַכְלִית. וּכְמוֹ הַמְסֻפָּר עַל אֶחָד שֶׁפַּעַם כְּשֶׁבִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ זוּגָתוֹ שֶׁיִּקְנֶה לָהּ בַּשּׁוּק סֶלֶק הָלַךְ וְהֵבִיא לָהּ בְּטָעוּת צְנוֹנוֹת כִּי הָיָה נִדְמֶה לוֹ הַצְּנוֹן כְּסֶלֶק, וְרַק בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ הֶעֱמִידָה אוֹתוֹ זוּגָתוֹ עַל טָעוּתוֹ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.