הָיָה אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִפְצִיר מֶשֶׁךְ זְמַן רַב וּבִקֵּשׁ הַרְבֵּה פְּעָמִים דֶּרֶךְ מִכְתָּבִים לַמֶּמְשָׁלָה שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ הֶתֵּר יְצִיאָה וְלֹא הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו וְלֹא עָנוּ לוֹ כְּלָל, פַּעַם אַחַר שֶׁפָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ כָּתַב מִכְתָּב לְהַנּוֹגְעִים בַּדָּבָר וּבוֹ פֵּרֵט בְּמִכְתָּבוֹ בִּלְשׁוֹן טְעָנָה 'מַדּוּעַ אֵינְכֶם מִתְיַחֲסִים אֵלַי וְאֵינְכֶם עוֹנִים לִי תְּשׁוּבָה, וּמַטְרִיחִים אוֹתִי כָּל כָּךְ'?? תֵּכֶף לְמָחֳרָתוֹ הִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ מֵהַמִּשְׁטָרָה וְהֶעֱמִידוּהוּ לְמִשְׁפָּט וְנִגְזַר דִּינוֹ לְהִשָּׁלַח לְסִיבִּיר לְכַמָּה שָׁנִים עַל עָוֹן זֶה שֶׁהֵעֵז לִטְעֹן שׁוּם טַעֲנָה כְּנֶגֶד הַשִּׁלְטוֹן.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן קסג
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.