סִפֵּר רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַפְּטֶר זַ"ל שֶׁפַּעַם הִגִּיעַ לְאֵיזֶה כְּפָר כָּאן בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּכְשֶׁשְּׁאָלוּהוּ אֵיזֶה חָסִיד הוּא, כְּשֶׁעָנָה וְאָמַר לָהֶם שֶׁהוּא מֵחֲסִידֵי בֶּרֶסְלֶב, אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ תּוֹשָׁבֵי כְּפָר זֶה כְּבָר אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַחֲלֹק עַל חֲסִידִים כְּמוֹתְכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ פַּעַם אֶחָד אֶת תְּפִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי יִשְׂרָאֵל קַארְדוּנֶער זַ"ל מִתְפַּלֵּל מִנְחָה, בְּעֵת עָבְרוֹ בִּכְפָרֵנוּ, וְשׁוּב אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לַחֲלֹק עַל צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ. (וראה עוד בחלק ד סימן שעה).
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן קמח
מקור הטקסט: תורת אמת.