שיח שרפי קודש חלק ו – סימן קלד

פָּגַשׁ פַּעַם רַבִּי אֶפְרַיִם זַ"ל בַּעַל עֹנֶג שַׁבָּת אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הָעוֹמֵד בַּחֲנוּת לְמַאֲכָלִים קַלִּים וְאוֹכֵל שָׁם מְזוֹנוֹת, וְעָמַד וְצִפָּה לִשְׁמֹעַ בִּרְכָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, אַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ בְּנִיחוּתָא וְכִי אֵינוֹ הֶפְסֵד, וַהֲרֵי בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד יָכֹלְתָּ לֶאֱכֹל פַּת וּלְבָרֵךְ עָלֶיהָ בִּרְכַּת נְטִילַת יָדַיִם וּבִרְכַּת הַמּוֹצִיא וּלְאַחֲרֶיהָ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁבִּרְכָתָהּ מִדְּאוֹרַיְתָא, וְכַמָּה הָיִיתָ יָכוֹל לִזְכּוֹת בְּאוֹתוֹ מַצָּב וּבְאוֹתָהּ פְּעֻלָּה. *

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.