הָיָה אוֹמֵר ראבר"נ זַ"ל. מִתַּמְצִית הַיּוֹצֵא מִכַּמָּה עֻבְדּוֹת שֶׁהָיָה אֵצֶל רַבֵּנוּ זַ"ל, נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁכְּמוֹ שֶׁהָאָדָם הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מוֹצִיא רְצוֹנוֹ מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל וְזוֹכֶה לְמַה שֶּׁזּוֹכֶה בְּכֹחַ יְדִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה, כְּמוֹ כֵן הָאָדָם הַפָּשׁוּט וְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה מַצְלִיחַ אַף הוּא כְּמוֹ כֵן בְּכֹחַ תְּמִימוּתוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ הַפְּשׁוּטָה.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן עה
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.