בְּהַפְלִיגוֹ בִּגְדֻלָּתוֹ וְשִׁבְחוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר בֵּין דְּבָרָיו לְעִנְיַן שְׁנוֹת יְמֵי חַיָּיו הַקְּצָרוֹת: חִדּוּשׁ הוּא רַבֵּנוּ שֶׁזָּכָה "לְהַאֲרִיךְ יָמִים" כָּל כָּךְ, כִּי נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה כָּזוֹ כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה לוֹ לְרַבֵּנוּ זַ"ל הוּא מִגְּדוֹלֵי נִשְׁמוֹת הַיַּנּוּקוֹת שֶׁאֵין בִּיכָלְתָּם לְהַאֲרִיךְ יָמִים וְשֶׁעַל כֵּן נִקְרָאִים "יַנּוּקָא". עַל שֶׁנִּסְתַּלְּקִים בְּקַטְנוּתָם מַמָּשׁ. כַּיָּדוּעַ הָיוּ כָּל שְׁנוֹתָיו שֶׁל רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ כִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה וָחֵצִי שָׁנִים בִּלְבַד.
שיח שרפי קודש חלק ו – סימן ע
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.