שיח שרפי קודש חלק ו – סימן סה

אפַּעַם כְּשֶׁנֶּחֱלָה רַבִּי מִיכְל זַ"ל הֵבִיאוּ לוֹ בְּנֵי בֵּיתוֹ רוֹפֵא שֶׁיִּבְדְּקֵהוּ, וְקֹדֶם לָכֵן נַעֲנָה הוּא וְאָמַר לָרוֹפֵא: "מַה שֶּׁתֹּאמַר לִי לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לַעֲשׂוֹת זֹאת אֶשְׁמַע בְּקוֹלְךָ, אֲבָל מַה שֶּׁתְּיָעֵץ לִי כֵּן לֶאֱכֹל לֹא אֶשְׁמַע בְּקוֹלְךָ". וְהִנֵּה הָרוֹפֵא שֶׁבְּדָקוֹ לֹא נָתַן לוֹ אַחַר בְּדִיקָתוֹ שׁוּם סִכּוּי לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, אוּלָם הוּא הִבְרִיא לְגַמְרֵי וְחַי אַחַר כָּךְ כַּמָּה שָׁנִים טוֹבוֹת.

בשִׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מֵרַבִּי אַבְרָהָם בַּ"ר נַחְמָן מִטוּלְטְשִׁין זַ"ל

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.