שיח שרפי קודש חלק ו – סימן נב

אאֶת רַבִּי מָרְדְּכַי הַנַּ"ל הָיוּ מְכַנִּים אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵינוּ בְּשֵׁם "רַבִּי מָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה", מִשּׁוּם מַעֲשֶׂה יָדוּעַ, שֶׁפַּעַם תְּפָסוּהוּ כַּמָּה מֵהַמִּתְנַגְּדִים וְהִכְרִיחוּהוּ שֶׁיְּקַלֵּל בְּפִיו אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ בְּעָמְדוֹ בְּאֶמְצַע הַשּׁוּק בִּפְנֵי כֹּל, וְהוּא שָׂחַק עֲלֵיהֶם בְּנַגְּנוֹ לְעַצְמוֹ בְּטַעֲמֵי הַמִּקְרָא 'וּמָרְדְּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה'.

בשִׂיחוֹת וְסִיפּוּרִים מִתַּלְמִידֵי רַבֵּינוּ זַ"ל

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.