שיח שרפי קודש חלק ו – סימן לג

כַּיָּדוּעַ אָמַר רַבֵּנוּ: "מַקְשָׁה לֵילֵד" - "בִּיז מֶען קוּמְט צוּ מִיר". מַקְשָׁה לֵילֵד (קָשָׁה לֵידָתָהּ) עַד שֶׁבָּאִים אֵלַי (כמובא בספר חיי מוהר"ן סימן רע"ח). וְאָכֵן הָיָה מְפֻרְסָם הַדָּבָר בְּאוּמַן וְאַף בֵּין הַמִּתְנַגְּדִים הַגְּדוֹלִים, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁהָיְתָה אֵיזֶה מַקְשָׁה לֵילֵד צְרִיכָה יְשׁוּעָה, הָיוּ בָּאִים קְרוֹבֶיהָ לְצִיּוּן רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ וּמְבַקְּשִׁים שָׁם לִפְנֵי ה' בִּתְפִלָּתָם וְהָיְתָה נוֹשַׁעַת תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהָיָה הַדָּבָר לְנֵס מְפֻרְסָם.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.