שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תקיט

חוֹתְנוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים זַ"ל הָיָה עָשִׁיר וּבַעַל יְכֹלֶת, וְרָצָה שֶׁיִּתְפַּרְנֵס הֶחָפֵץ חַיִּים עַל שֻׁלְחָנוֹ (קֶעסְט) כְּכָל שֶׁיַּחְפֹּץ, וְלֹא הִסְכִּים לָזֶה הֶחָפֵץ חַיִּים בְּשׁוּם אֹפֶן, בְּטָעֳנוֹ: אִם אֶתְרַגֵּל כָּעֵת לְחַיֵּי רְוָחָה, מָה אֶעֱשֶׂה אַחַר כָּךְ כְּשֶׁאֶצְטָרֵךְ לְהִתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי, וְעַל-כֵּן טוֹב לִי יוֹתֵר מִלְּכַתְּחִלָּה לְהִתְפַּרְנֵס בְּעַצְמִי אַף שֶׁיִּהְיֶה בְּדֹחַק.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.