הַצַּדִּיק רַבִּי בֶּער בֶּן רַבִּי הַצַּדִּיק רַבִּי שְׁלֹמֹה מִקַּארְלִין חֲתָנוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק רַבִּי בָּרוּךְ מִמֶּעזְבּוּז זַצַ"ל הָיָה נְמוּךְ קוֹמָה, כְּשֶׁהִתְבַּדֵּחַ פַּעַם עָלָיו אֶחָד מִגִּיסָיו. תֵּכֶף נֶחֱלָה אֶחָד מִבָּנָיו, וּכְשֶׁבָּא לְחוֹתְנוֹ רַבִּי בָּרוּךְ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל בְּנוֹ הַחוֹלֶה, אָמַר לוֹ כְּמֵעַצְמוֹ: לֵךְ וּבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ שֶׁל רַבִּי בֶּער וְיַבְרִיא בִּנְךָ. וְכָךְ הֲוָה.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תקט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.