שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תצא

אָמַר פַּעַם הַצַּדִּיק בַּעַל 'הַנֹּעַם אֱלִימֶלֶךְ' זַצַ"ל: נִמְצָא בָּעוֹלָם קְלִפָּה וְטֻמְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד עִם הֲמוֹן חַלּוֹנוֹת וּפְתָחִים הַיּוֹצְאִים וּמִשְׁתַּלְשְׁלִים מִמֶּנָּהּ לְעוֹד קְלִפּוֹת וְטֻמְאוֹת, וּכְשֶׁיִּצְחָק'ל שֶׁלִּי (כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ עַל הַחוֹזֶה מִלּוּבְּלִין זַצַ"ל) נֶעֱמַד לְהִתְפַּלֵּל שׁוֹבֵר הוּא אֶת הַכֹּל. "אַז מַיין יִצְחָקְ'ל שְׁטֶעלְט זִיךְ דַאוִוינֶען בְּרֶעכְט עֶר אַלְץ".

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.