הָיָה בְּאוּקְרַאִינָה אָדָם גָּדוֹל בַּתּוֹרָה שֶׁלָּמַד מִשְׁנָיוֹת בְּעַמְקוּת עֲצוּמָה, וּלְרֹב גַּדְלוּתוֹ הוֹכִיחַ בְּהוֹכָחוֹת מֻצָּקוֹת לְכַמָּה רַבָּנִים שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁנּוֹת בְּאֵיזֶה מִשְׁנָה אֶת לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, וְהָיָה מִזֶּה גַּם נָפְקָא מִנָּה לַהֲלָכָה. גָּעֲרוּ בּוֹ הָרַבָּנִים וְכָל חֲבֵרָיו בְּאָמְרָם לוֹ: "אֵין אַחֲרָיוּת מִשְׁנָיוֹת עָלֶיךָ, וְאֶת לְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה לֹא תְּשַׁנֶּה עַל אַף כָּל רְאָיוֹתֶיךָ".
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תעב
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.