שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תמא

אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ בְּדַבְּרָם בְּעִנְיַן הַתַּכְלִית הַקָּרֵב וּבָא הָיוּ מַרְבִּים בְּדִבּוּרִים פְּשׁוּטִים אֵלּוּ אַף לִפְנֵי הָרַכִּים וְהַקְּטַנִּים בְּשָׁנִים, בְּהַדְגִּישָׁם שֶׁאַף הֵם צְרִיכִים לָדַעַת מְצִיאוּת הָאֱמֶת וְשֶׁיִּזְדָּרְזוּ לְהִתְעַלּוֹת כִּדְבָעֵי. וּכְמוֹ שֶׁרָאִינוּ בְּרַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁדִּבֵּר עִם יֶלֶד קָטָן וְהִרְחִיב לוֹ הַדִּבּוּרִים בְּעִנְיָן זֶה, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.