אָמְרוּ בְּצַחוּת לְעִנְיַן 'תִּקּוּן הַכְּלָלִי' וְהַתְּפִלָּה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, שֶׁכְּמוֹ שֶׁכְּשֶׁעוֹשִׂים נִתּוּחַ לְחוֹלֶה צָרִיךְ אַחֲרֶיהָ לְהַשְׁגִּיחַ הֵיטֵב עַל הַשְּׁטִיפָה וְהַנִּקָּיוֹן, כֵּן הוּא הַתִּקּוּן הַכְּלָלִי שֶׁהוּא עֶצֶם הַנִּתּוּחַ, אֲבָל צָרִיךְ אַחַר כָּךְ הָאָדָם לְנַקּוֹת אֶת עַצְמוֹ הֵיטֵב מִסָּבִיב, וְהוּא הַתְּפִלָּה וְהַתְּשׁוּבָה וְהַחֲרָטָה וְהַקַּבָּלָה לֶעָתִיד שֶׁל הַמִּתְפַּלֵּל.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן תלג
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.