שָׁמַע פַּעַם רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל אֶת אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הַמּוֹכִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵת שִׁכְרוּתוֹ בְּיוֹם הַפּוּרִים הַקָּדוֹשׁ: אֱמֹר נָא לִי חֲבֵרִי הַיָּקָר, אֵיךְ זֹאת שֶׁנָּשָׂאתָ אִשָּׁה זֶה כַּמָּה זְמַן, וַעֲדַיִן טַלִּיתְךָ חָדָשׁ וְנָקִי? אֵיךְ זֹאת שֶׁאֵין טַלִּיתְךָ מְלֻכְלֶכֶת עֲדַיִן בְּזֵעָה לְרֹב יְגִיעָתְךָ בִּתְפִלָּה? אֵיךְ?
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן שפז
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.