סִפֵּר פַּעַם, כְּשֶׁהִתְפַּלַּלְתִּי פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּרֹאשׁ-הַשָּׁנָה תְּפִלַּת שַׁחֲרִית כִּשְׁלִיחַ-צִבּוּר וְצָעַקְתִּי אֶת "הַמֶּלֶךְ" שֶׁבִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית כַּנָּהוּג, נָפַל עָלַי פַּחַד וּמוֹרָא כָּזֶה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי אֵיךְ הִגַּעְתִּי מִמְּקוֹם הַבִּימָה (שֶׁשָּׁם אוֹמֵר הַחַזָּן אֶת 'הַמֶּלֶךְ') לְעַמּוּד הַתְּפִלָּה, עַד שֶׁהָיָה זֶה עֲבוּרוֹ כְּנֵס מַמָּשׁ.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן שפב
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.