שיח שרפי קודש חלק ה – סימן שכח

בָּא פַּעַם בַּעַל הַ'בֵּית יִשְׂרָאֵל מִגּוּר זַ"ל לְבִרְכַּת "שֶׁבַע בְּרָכוֹת" שֶׁל אֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהִתְקַיֵּם בְּלֵיל שַׁבָּת וְהָיָה כְּבָר חֹשֶׁךְ וְשָׁמַע אֶת רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר שְׁטֶרִינְהַרְץ לוֹמֵד תּוֹרָה בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן בְּעַל פֶּה כְּדַרְכּוֹ, נֶעֱמַד בַּצַּד וְשָׁמַע דִּבּוּרָיו. אַחַר כָּךְ כְּשֶׁהָלַךְ חֲזָרָה נַעֲנָה לִמְלַוָּיו: אֵינִי מֵבִין מַדּוּעַ קוֹרִים בְּנֵי הָעוֹלָם לַחֲסִידֵי בְּרֶסְלֶב "חֲסִידִים מֵתִים", וְכִי מֵתִים הֵם? חַיִּים וּמְחַיִּים הֵם!

מקור הטקסט: תורת אמת.