שיח שרפי קודש חלק ה – סימן שב

רַבִּי חַיִּים קִיבְּלִיטְשֶׁער הָיָה מִתְפַּרְנֵס מִמְּלַמְּדוּת שֶׁשִּׁמֵּשׁ בָּהּ בָּעִיר טְשֶׁערִין פַּעַם כְּשֶׁפְּגָשׁוּהוּ מִתְגַּלְגֵּל עַל הַשֶּׁלֶג בִּרְצוֹתוֹ לְצַיֵּר לְעַצְמוֹ הֵיטֵב אֶת יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן וּשְׁאָלוּהוּ עַל כָּךְ, עָנָה כִּבְדֶרֶךְ אֲגַב: הֲרֵי צְרִיכִים לְהִתְכּוֹנֵן לִשְׁכִיבָתֵנוּ בַּקֶּבֶר שָׁם הֲרֵי קַר מְאֹד.

מקור הטקסט: תורת אמת.