ר' בִּנְיָמִין פַארְבֶּער זַ"ל הָיָה נוֹהֵג מִדֵּי לַיְלָה אַחַר קוּמוֹ לַעֲרֹךְ תִּקּוּן חֲצוֹת לָלֶכֶת לְהִתְבּוֹדֵד אֵצֶל בֵּית צִיּוּנוֹ הַקָּדוֹשׁ שֶׁל הָרַב מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, שֶׁהָיָה קוֹפֵץ בְּדַרְכּוֹ בִּזְרִיזוּת מֵעַל גֶּדֶר בֵּית הַקְּבָרוֹת וְהוֹלֵךְ לְהִשְׁתַּטֵּחַ עַל הַצִּיּוּן, וְהָיָה דַּרְכּוֹ לַעֲמֹד כָּךְ אֵצֶל הַצִּיּוּן הַקָּדוֹשׁ וְהִתְחִיל לִגְנֹחַ גְּנִיחוֹת רַבּוֹת אַחַת אַחַר הַשְּׁנִיָה, וְכָךְ הָיָה מִתְלַהֵב וּמִתְרַגֵּשׁ עַד שֶׁלְּפֶתַע הָיָה מִתְפָּרֵץ בִּבְכִי רַב וְשׁוֹפֵךְ דְּמָעוֹת כַּנַּחַל.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן רצא
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.