שיח שרפי קודש חלק ה – סימן רנה

רַבִּי בֶּערְל וַוארְשִׁיוֶוער הי"ד הָיָה בֵּין הָעֶשְׂרִים וְשֶׁבַע מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁנִּלְקְחוּ לְמַאֲסָר וְלֹא נוֹדַע אַיָּם. בְּעֵת הַחֲקִירוֹת שֶׁחֲקָרוּהוּ עִנּוּ אוֹתוֹ בְּאֹפֶן מַבְהִיל עַד שֶׁהַחוֹקְרִים בְּעַצְמָם שְׁאָלוּהוּ מֵאַיִן שׁוֹאֲבִים אַתֶּם כֹּחַ כָּזוֹ לַעֲמֹד אֵיתָנִים בַּחֲקִירוֹת קָשׁוֹת כָּאֵלוּ, וְעוֹד גַּם לֹא לָסוּר כְּלוּם מִדֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת. הִפְשִׁיל לִפְנֵיהֶם רַבִּי בֶּערִיל אֶת מְעִילוֹ וְגִלָּה לָהֶם אֶת צִיצִיּוֹתָיו תְּפָסָם וְהֶרְאָם לִפְנֵיהֶם וְאָמַר: מֵהֶם שׁוֹאֲבִים אָנוּ אֶת כֹּחַ עֲמִידָתֵנוּ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.