שיח שרפי קודש חלק ה – סימן רמו

רַבִּי נַחְמָן נֶעמִירוֹבֶער הָיָה נִשְׁאָר בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה בְּאוּמַאן עַד לְאַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וְהָיָה מְשַׁמֵּשׁ כִּשְׁלִיחַ צִבּוּר גַּם בְּיוֹם כִּפּוּר, כִּי רַבִּי אַבְרָהָם סוֹפֵר הַחַזָּן הָיָה חוֹזֵר לְבֵיתוֹ תֵּכֶף לְאַחַר רֹאשׁ-הַשָּׁנָה, וְהָיָה רַבִּי נַחְמָן נוֹהֵג לָלֶכֶת מִדֵּי יוֹם לְצִיּוּן רַבֵּנוּ זַ"ל וְשָׁהָה שָׁם אַחַר הַתְּפִלָּה מֶשֶׁךְ כַּמָּה וְכַמָּה שָׁעוֹת בַּאֲמִירַת תְּהִלִּים תִּקּוּן הַכְּלָלִי שַׁעֲרֵי צִיּוּן וְהִתְבּוֹדְדוּת בִּנְעִימוּת כָּזֶה שֶׁאֵין לְשַׁעֵר.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.