מֵרַבִּי אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, הוּא בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי נַפְתָּלִי תַּלְמִיד רַבֵּנוּ, שָׁמַעְתִּי, שֶׁסִּפֵּר מִמוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה, שֶׁהֶאֱרִיךְ פַּעַם אַחַת לְדַבֵּר בְּעִנְיָן זֶה בְּעֹצֶם גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר נִרְאֶה לָעֵינַיִם גַּם בְּהַבְּרִיּוֹת שֶׁל זֶה הָעוֹלָם לְבַד. (הַקְדָּמַת "כּוֹכְבֵי-אוֹר").
שיח שרפי קודש חלק א – סימן רמז
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.