שיח שרפי קודש חלק ה – סימן ריט

לְרֹב זְהִירוּתוֹ שֶׁל רַבִּי מִיכְל בֶּן רַבִּי יִצְחָק בֶּן מוֹהַרְנַ"ת זַ"ל בְּמִצְוַת הַצְּדָקָה הָיָה מַפְרִישׁ מִמָּמוֹנוֹ פְּרוּטוֹת לִצְדָקָה כִּמְעַט לִפְנֵי כָּל עֲשִׂיַּת דְּבַר מִצְוָה, הֵחֵל בְּקִימָתוֹ לַעֲרִיכַת תִּקּוּן חֲצוֹת לַיְלָה, וְקֹדֶם הַלִּמּוּד, וְקֹדֶם הַתְּפִלָּה, וְלִפְנֵי בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְלִפְנֵי הַשֵּׁנָה וְכוּ'. וְכָל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּפָּתַח לוֹ פֶּתַח נָכוֹן לִפְעֹל מַה שֶּׁצָּרִיךְ, וְכַמְבֹאָר בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן ח"ב סימן ד, עַיֵּן שָׁם.

מקור הטקסט: תורת אמת.