שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קצה

כָּל אֵלּוּ מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁשָּׁמְעוּ לְקוֹלוֹ שֶׁל ראבר"נ זַ"ל לֹא לְהִשָּׁאֵר בְּחוּץ לָאָרֶץ וְעָלוּ לָאָרֶץ, בְּנֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כְּמוֹ רַבִּי מֵאִיר אַנְשִׁין זַ"ל וְרַבִּי יַעֲקֹב פִילְמֶר וְרַבִּי גְּדַלְיָה בֶּערְגֶּער וְעוֹד רַבִּים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּשְׁאֲרוּ רֻבָּם לֹא נִשְׁאֲרוּ בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה כִּי תְּנוּעַת הַקּוֹמוֹנִיסְטִים סָחֲפָה אֶת כֻּלָּם לְאֶפִּיקוֹרְסוּת עֲצוּמָה, וּמְתֵי מְעָט שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּיַּהֲדוּת הָיוּ צְרִיכִים לְהִלָּחֵם בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ עֲבוּר כָּל עִנְיָן פָּעוּט שֶׁבַּיַּהֲדוּת, וְלֹא כֻּלָּם יָכְלוּ לַעֲמֹד בְּכָךְ.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.