אֶת חָכְמָתוֹ וּפִקְּחוּתוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לראבר"נ זַ"ל, נִצֵּל וְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְּעִקָּר עֲבוּר מִדַּת 'הַצְנֵעַ לֶכֶת' וְלִהְיוֹתוֹ מֻסְתָּר וְנֶעְלָם, שֶׁהָיָה בּוֹרֵחַ וּמַעְלִים עַצְמוֹ מֵעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת בְּפִקְּחוּת עֲצוּמָה. וְסִפֵּר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁפַּעַם עָקַב אַחֲרָיו בְּפוּרִים, וְהִנֵּה תֵּכֶף אַחַר קְרִיאַת הַמְּגִלָּה וְהַתְּפִלָּה כְּשֶׁהֵחֵל לִהְיוֹת מְעַט שָׂמֵחַ, הִבְחִין שֶׁכְּבָר אֵינוֹ בְּנִמְצָא וְלֹא הִצְלִיחַ לָדַעַת הֵיכָן שָׁהָה מֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם, וְרַק לִפְנוֹת עֶרֶב חָזַר לִשְׂמֹחַ עִם אַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ יַחַד, וְכָל זֶה עָשָׂה מִתּוֹךְ חִיּוּךְ וּבִפְשִׁיטוּת וַעֲנָוָה עֲצוּמָה.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קפז
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.