מוֹהַרְנַ"תְּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה הָיָה לַמְדָּן מֻפְלָג בַּתּוֹרָה, אֵין כָּמוֹהוּ בָּקִי בְּכָל חַדְרֵי הַשַּׁ"ס וּבַפּוֹסְקִים רִאשׁוֹנִים וְאַחֲרוֹנִים אֵין דֻּגְמָהוּ וּבִפְרָט בְּקִיאוּתוֹ בַּתּוֹסָפוֹת אֵין עֶרְכֵּהוּ כַּאֲשֶׁר כַּמָּה לוֹמְדִים גְּדוֹלִים, עָלָיו הֵעִידוּ, וּבְכָל זֹאת מִן הַחֲסִידוּת הָאֲמִתִּי וּמִלִּמּוּד הַנִּסְתָּר לִבּוֹ לֹא נָטָהוּ. וְעָסַק בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה וַעֲבוֹדָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת בְּלִי שׁוּם גֵּאוּת וְגַבְהוּת כְּלָל כָּרָאוּי. (שִׁיר יְדִידוֹת חָרוּז ט"ז).
שיח שרפי קודש חלק א – סימן רמג
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.