כַּיָּדוּעַ הָיָה רַבִּי נְתַנְאֵל תַּלְמִיד רַבֵּנוּ זַ"ל קַמְצָן גָּדוֹל (ראה לעיל בח"א סעיף תרצ"ב; וח"ב סעיפים: קס, ו-תשנ"ב) וְאַף-עַל-פִּי-כֵן הִצְלִיחַ רַבִּי נַחְמָן מִטּוֹלְטְשִׁין זַ"ל בְּכֹחַ דְּבָרָיו הַמְשַׁכְנְעִים לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ פַּעַם כַּמָּה רוּבָּל עֲבוּר עִנְיְנֵי רַבֵּנוּ זַ"ל, אוּלָם פַּעַם אַחֶרֶת כְּשֶׁרָאָהוּ רַבִּי נְתַנְאֵל אֵיךְ שֶׁרוֹצֶה רַבִּי נַחְמָן לָבוֹא אֵלָיו שׁוּב, הִקְדִּים וְאָמַר לוֹ: אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, הַנִּיחֵנִי נָא לְנַפְשִׁי וְאַל תָּחֵל נָא לְדַבֵּר עִמִּי עוֹד כְּלָל וּכְלָל. כִּי יָדַע שֶׁאִם יַתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ בְּוַדַּאי יְשַׁכְנְעוֹ וְחָשַׁשׁ מִזֶּה לְרֹב קַמְצָנוּתוֹ.
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קמג
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.