שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קלג

בְּעֵת הַמַּחֲלֹקֶת הַגְּדוֹלָה הָיָה רַבִּי שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ הֶחָבִיב שֶׁל הָרַב מִסַּאוְורַאן זַ"ל, מֵגֵן וּמֵלִיץ טוֹב עַל אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, וְהָיָה אוֹמֵר וּמִתְוַכֵּחַ עִם אָבִיו בְּטָעֳנוֹ לְפָנָיו "מַה הִנְּךָ רוֹצֶה מֵהֶם, הֲרֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הֵם". הוּא נִפְטַר צָעִיר בְּחַיֵּי אָבִיו. הִסְתַּלְּקוּתוֹ פָּגְעָה רַבּוֹת בְּאָבִיו הָרַב, וּמִנִּי אָז נִפְסְקָה הַהִתְנַגְּדוּת הַרְבֵּה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.