שיח שרפי קודש חלק ה – סימן קיח

פֵּרֵשׁ פַּעַם מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל אֶת הַנֶּאֱמַר בִּתְפִלַּת 'וִיהֵא רַעֲוָא' שֶׁבְּסוֹף הַזֶּמֶר הַקָּדוֹשׁ 'אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין' "וְיַזְמִין וְיִתְיָיהֵב לָנָא מְזוֹנָא וּפַרְנָסָתָא טָבָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא", הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה מֵהַפִּדְיוֹנוֹת שֶׁמְּבִיאִים לָנוּ לְהִתְפַּלֵּל עַל צָרוֹת יִשְׂרָאֵל חָלִילָה, רַק שֶׁיִּהְיֶה לָנוּ פַּרְנָסָה טוֹבָה בְּלֹא צָרוֹת, וְזֶהוּ וּפַרְנָסָתָא טָבָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, חָלִילָה.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.