מְסַפְּרִים שֶׁפַּעַם כְּשֶׁקִּנְטְרוּ הַמִּתְנַגְּדִים אֶת מוֹהַרְנַ"תְּ זַ"ל בְּאָמְרָם לוֹ: מַה תַּעֲשׂוּ כְּשֶׁיִּפְסְקוּ לָכֶם בְּעוֹלַם הָאֱמֶת דִּין גֵּיהִנֹּם? עָנָה וְאָמַר: אֹמַר שָׁם תּוֹרָה מִלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן וְיָבוֹאוּ כָּל הַצַּדִּיקִים לִשְׁמֹעַ הַמַּאֲמָר וְיִהְיֶה שָׁם הַגַּן עֵדֶן. "וֶועל אִיךְ דָארְט זָאגְן אַ תּוֹרָה אִין לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, וֶועלְן אַלֶע צַדִּיקִים קוּמֶען הֶערְן דִי תּוֹרָה, וֶועט דָארְט זַיין דֶער עוֹלָם הַבָּא".
שיח שרפי קודש חלק ה – סימן צט
מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.