שיח שרפי קודש חלק ה – סימן עח

אָמַר רַבֵּנוּ: עוֹד יָבֹא זְמַן שֶׁאַבְרֵךְ אֶחָד יְיַפֶּה וִיהַדֵּר אֶת עִנְיָנִי."סִי וֶועט נָאךְ קוּמֶען אַ צַייט סִי וֶועט זַיין אַ יוּנְגֶער מַאן וָואס וֶועט בַּאשַׁיינֶען מַיין זַאךְ". וְהָיָה אוֹמֵר בָּזֶה רַבִּי לֵוִי יִצְחָק זַ"ל שֶׁדִּבּוּר זֶה חָל עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנְשֵׁי-שְׁלוֹמֵנוּ הֶחָפֵץ בֶּאֱמֶת וּמִתְקָרֵב בֶּאֱמֶת וְרוֹצֶה בֶּאֱמֶת וּבֶאֱמוּנָה לְפָאֵר לְרוֹמֵם וּלְהַדֵּר אֶת שֵׁם רַבֵּנוּ בָּעוֹלָם.

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.