שיח שרפי קודש חלק ה – סימן מא

בְּעֵת שֶׁעָבַר עַל רַבִּי יִשְׂרָאֵל בֶּער אוֹדֶעסֶר שְׁלִיטָ"א הָרְדִיפוֹת וְהַמַּחֲלֹקֶת, אָמַר לוֹ פַּעַם אֶחָד רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִקָּארְדַן זַ"ל, כִּי אִם לֹא עוֹבְרִין אֵלּוּ הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים מִבְּנֵי אָדָם אֲזַי יָכוֹל לַעֲבֹר יוֹתֵר בְּרוּחָנִיּוּת (כִּי הַבַּעַל דָּבָר נוֹקֵם בְּאֹפֶן אַחֵר). וְזֶה יוֹתֵר קָשֶׁה. וְגַם אָמַר לוֹ שֶׁעַל בֶּן תּוֹרָה מֻכְרָח לַעֲבֹר יוֹתֵר הַרְבֵּה מֵעַל אִישׁ פָּשׁוּט הַמִּתְקָרֵב לְרַבֵּנוּ זַ"ל. (שָׁם פֶּרֶק קי"ב).

מקור הטקסט: ספריית אור ברסלב.